מחר יום שני ה 16.2 בשעה 20:45 באצטדיון בלומפילד יתקיים הדרבי הגדול בין הפועל למכבי. הפוסט הזה כשמו כן הוא - חד פעמי. ביום שני בשעה 23:30 הוא כבר יעטוף דגים ביפו. או שאני אצא גדול ואנחנו ניתן להם בראש או שאני אמחק אותו.המשחק מחר הוא בשביל כל כך הרבה אנשים הרבה יותר מסתם משחק.דת.הכניסה לאנשים שלובשים אדום. רק אדום. בעצם אפשר גם אדמדם או בורדו.עד סגול. היסטוריה.ההיסטוריה מלאה במשחקים גדולים. אנחנו לא צריכים משחק גדול רק ניצחון קטן.מלחמה.זאת לא מטאפורה.מדובר על מלחמה אמיתית (לא כמו המבצע הקטן הזה בעזה) מלחמה בין שני צבאות. במלחמה הזאת אין מקום לתיקו. אין מקום לשני מנצחים. RED OR DEAD.

אמונה. משלבים אצבעות, מניחים קמעות ומתפללים כל הזמן.יש כאלה שלא מסתכלים. אחרים מסתכלים לשמיים. אלוהים הוא אדום?

אהבה. אהבה של ילד. נער. נער מתבגר. גבר.זקן. אהבה אחת.כל החיים.אדומה.זיכרון.הפעם הראשונה.הפסדנו לבית"ר אבל אכלנו אצל עזרא ובניו פיגולי פרגית. 3 שקל השיפוד.הפעם השנייה.העמסנו ארגז שלם של סנדביצ'ים שנשארו ממסיבת פורים בקיבוץ. חילקנו לכל היציע.ניצחנו.תרבות. כ 9000 אדומים מוותרים מחר על סרט טוב/הצגה שווה/ מסעדה יקרה בשביל לזרוק קליפות של גרעינים על הרצפה,להסריח מזיעה ולקרוע את הגרון משירה. מוזיקה.אריק אינשטיין ועלי מוהר או אולי בעצם עלי מוהר ואריק איינשטין? האחד כתב "ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב" והשני היה אופטימי (אפילו יותר ממני) וכתב כל פעם "והתחזית: נפרק אותם 1:0 קטן".

אז עכשיו אחרי שפרקתי את זה אני הולך לעשות מתיחות,להכין את מיתרי הקול ולהוציא את חולצת המזל מהארון. אין לי ספק שמחר אנחנו הולכים לתת להם בראש!